הפרעת קשב וריכוז גורמת לאדם לא למצות את הפוטנציאל שלו והיא יכולה לדרדר אותו למצבים שהוא לא בחר להיות בהם.

מה זה ADHD?
הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) היא בעיה נוירולוגית-התפתחותית המתחילה בגיל צעיר, וממשיכה לאורך החיים הבוגרים. התסמינים שמציגים אנשים הסובלים מ- ADHD מסווגים, בדרך כלל, כקשורים לחוסר קשב, היפראקטיביות/ אימפולסיביות, או לשילוב של שניהם.

איך תסמיני הפרעת קשב באים לידי ביטוי בחיים?

קושי בויסות הקשב, עשוי לבוא לידי ביטוי בעשיית טעויות רשלניות, חוסר ארגון וכן קושי להקשיב לאחרים. במישור התפקודי, ישנה נטייה להתחמק ממשימות, קושי למלא הוראות ולהשלים מטלות, שאינם כתוצאה מהתנגדות או חוסר הבנה. לדוגמה: התלמיד צריך שהמורה תחזור אחר ההוראות שוב ושוב. הילדה הלכה להוציא את הפח, אך בדרך חתול קטן הסיח את דעתה, והיא שכחה מהפח. הסטודנט נדרש להגיש עבודה לאוניברסיטה אך אינו מצליח לאסוף את החומר הנדרש ודוחה את המטלה ליום אחר. בנוסף לקושי בוויסות הקשב, לרוב נראה התנהגות בעלת מאפיינים היפראקטיביים/אימפולסיביים אשר כוללים: חוסר מנוחה, דברנות יתר, קושי להתאזר בסבלנות והתנהגות פזיזה. לדוגמה: הילד רץ לכביש מבלי להסתכל מסביבו. הילדה נוסעת באוטובוס ובאופן תדיר קמה מהכיסא, מסתובבת סביבו, מתכופפת להביט מתחתיו ומתנועעת בתזזיתיות לאורך כל הנסיעה. הסטודנט נכנס לדבריהם של חבריו לכיתה ומתקשה לשמור על מחשבותיו עד שיגיע תורו לדבר.
ילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם ADHD חווים פגיעה בתפקוד החברתי, הלימודי והתעסקותי ברמות חומרה שונות ומשתנות. כמו כן, לאורך השנים קיימים שינויים בדפוס ההפרעה ובקשיים הנגרמים על ידה. התסמינים משתנים ותלויים גם בהקשר הסביבתי בו מצוי האדם. מתבגרים ומבוגרים נוטים להציג תסמינים הקשורים יותר להערכה עצמית, תפקוד משפחתי וניהול מערכות יחסים בין אישיות.
הפרעת הקשב גורמת לקשיים רבים לאנשים המתמודדים עמה ולאנשים שבסביבתם (הורים, בני זוג, חברים, עמיתים ומנהלים במקום העבודה) ועל כן נדרשות דרכי טיפול שונות ומגוונות כדי לאפשר להם לשפר את התפקודים היומיומיים, לעזור בקשיים הרגשיים שנלווים להפרעה, ובכך לשפר את איכות החיים מוקדם ככל האפשר.

לתפקוד תקין של הקשב יש חשיבות מכרעת לקריאה יעילה והבנת הנקרא.
תלמידים, סטודנטים ומבוגרים הסובלים מ-ADHD חווים קשיים במהלך הקריאה:
קשה להם לשמור על הקשב לאורך זמן וכתוצאה מזה הם נוטים להיות מוסחים על-ידי פעילות אחרת שאינה קשורה לקריאה.
הנטייה שלהם להיות מוסחים גורמת להם להתמקד בפרטים לא חשובים ולהחמיץ חלקי מידע חשוב אשר יחסר להבנת המשפט והקטע הנקרא.
הם לעתים תכופות “מאבדים” את המקום שהיו בו.
חוסר תשומת הלב לפרטים יכולה לגרום לטעויות בזיהוי האותיות והמילים.
האימפולסיביות שיש לחלקם תגרום להם לנחש מילים במקום לפענח אותן.
התלמיד יכול לקרוא פרק שלם ולחשוב באותו הזמן על דברים אחרים כך שהקריאה היא טכנית מבלי לעבד כלל את תוכנו של הפרק ולכן לעתים קרובות הם צריכים לקרוא את אותה פיסקה שוב ושוב כדי להבין אותה.

בסרטון שלפניכם תוכלו לראות איך נראית קריאה תקינה כפי שהוקלטה במכשיר למעקב תנועות עיניים:


בסרטון הבא תוכלו לראות את אותו הקטע כפי שהוא נקרא ע”י סטודנט עם ADHD :

הטיפול המקובל ביותר היום בהפרעת קשב הוא טיפול תרופתי (ריטאלין, קונצרטה, אדראל אטנט וכדומה). הסיבות לכך הן משום שהתרופות אכן מפחיתות תסמינים כמו חוסר קשב ותנועתיות יתר אצל כשני שליש מהמטופלים, הטיפול התרופתי אינו יקר ואינו מצריך השקעה של זמן ומאמץ הן של המטופלים והן של הוריהם. אולם, לצד היתרונות יש כמה סיבות טובות מדוע לא כדאי להתחיל טיפול בהפרעת קשב דווקא בטיפול התרופתי:

  • תופעות לוואי קשות שהנפוצות בהן היא חוסר תאבון לאורך זמן השפעת התרופה ותיקים בלתי נשלטים.
  • הרגשה לא נעימה תחת השפעת התרופה – ילדים מדווחים שהם לא מרגישים עצמם אלא משהו אחר. ההרגשה הנפוצה היא של חוסר שמחת חיים.
  • הרגשת עצבנות וחוסר שקט בזמן שהשפעת התרופה מתפוגגת.
  • התרופות מורידות את עצמת התסמינים אך אינן מטפלות בגורמים להם.
  • תלות נפשית בתרופה, ילדים רבים מתרגלים לסמוך על התרופה ולא יעשו את המאמץ והשינויים כדי לשפר את תפקודם.
  • השפעת התרופות לאורך זמן על המוח המתפתח של הילדים אינה ידועה מספיק.
  • טיפול תרופתי מסייע רק לכ- 70% מהמטופלים בטווח הקצר. למעשה, המחקרים המעטים אשר בדקו את השפעת התרופות לטווח ארוך לא מצאו יתרונות לטיפול התרופתי במעקב במשך מספר שנים.

האם יש טיפולים אלטרנטיביים לא תרופתיים להפרעת קשב?

התשובה היא כן. טיפולים אלו לא אפקטיביים לכל ילד או מבוגר אבל הם כן אפקטיביים לרבים מהם. לכן, למי שמוכן להשקיע מאמץ וסבלנות מומלץ דווקא להתחיל בהם ולפנות לטיפול תרופתי רק אם טיפולים טבעיים ללא תופעות לוואי לא עזרו. היתרון בגישה זו הוא כמובן ברור:

  • אפשרות לזכות בהטבה בתסמינים דרך טיפול בגורמים להם.
  • חוסר תלות בחומרים כימיים שהשפעתם לטווח רחוק לא ידועה.
  • המטופל לומד לשלוט ביכולות הקשב שלו בעצמו, בהתנהלות שלו ומעלה את הביטחון שלו בעצמו ואת הרגשת המסוגלות שלו.

סוגי הטיפולים הלא תרופתיים:

CBT – טפול קוגניטיבי התנהגותי. המטרה העיקרית של סוג טיפול זה היא לפתח מיומנויות שליטה עצמית ואסטרטגיות לפתרון בעיות אשר יסייעו בהתמודדות עם בעיות השליטה בקשב, האימפולסיביות וההתנהגות הבינאישית המאפיינים ילדים עם ADHD. על פי סקירת מחקרים, הטיפול יכול לסייע בשליטה בכעסים ובמיומנויות חברתיות אך אינו משפר מדדים קוגניטיביים כמו קשב מתמשך וזיכרון עבודה הדרושים לתפקוד לימודי.

טיפול התנהגותי – טיפול המתמקד בעיקר בהפחתת התנהגויות האופייניות ל- ADHD כמו הפחתת התנועתיות והפרעות בבית הספר. הטיפול לא מטפל בקשיים הלימודיים מהם סובלים ילדים עם ADHD.

נוירו-ביופידבק –להרבה ילדים עם ADHD יש דפוס גלי מוח שונה מהמצופה. שיטת טיפול זו מבוססת על כך שילדים יכולים לשנות את דפוס גלי המוח וללמוד לשלוט בהם. בזמן האימון הילד מחובר למערכת אשר ממירה את הפעילות המוחית לתנועה חזותית המוצגת לו על גבי מחשב. המטופל לומד לשנות את פעילות גלי המוח באמצעות שינוי התנועה המוצגת על גבי המחשב. הלמידה נעשית ע”י קבלת חיזוק חיובי אם הוא מצליח להגביר פעילות מוחית מסוימת ולהפחית פעילות מוחית אחרת. חיסרון השיטה הוא בכך שהיא דורשת מכשור מיוחד ההופך אותה גם ליקרה וגם לפחות נגישה משום שאינה יכולה להתבצע גם בבית.

אימון נוירו-קוגניטיבי – מחקרים מראים שתפקוד מערכת הקשב של הרבה ילדים עם ADHD שונה מזה של ילדים ללא הפרעת קשב. אימון נוירו-קוגניטיבי מתבסס על ההנחה שאפשר לשפר את הקשב באמצעות תרגול של היבטים שונים של הקשב. תהליך האימון כולל חזרות מרובות של משימות ממוחשבות שנועדו להעלות בהדרגה את הדרישות הקשביות. גם באימון זה המתאמן מקבל משוב חיובי על ביצועים קשביים טובים יותר. מחקרים מראים שיפור ביכולות לימודיות והפחתה של התסמינים שבליבת הפרעת הקשב בעקבות אימון נוירוקוגניטיבי קשבי. היתרון של שיטה זו היא בנגישות שלה.

Mindfulness – שיטה המבוססת על תרגול מדיטציה קשובה לנשימות, מדיטציה תוך כדי הליכה עם דגש על תשומת לב לתנועות ותרגול של תשומת לב לפרטים בעשייה של פעילות יומיומית כמו אכילה. יש מחקרים המראים השפעה מיטיבה על הקשב המתמשך ועל לחץ וחרדה המתלווים להפרעת קשב במקרים רבים. אולם, שיטה זו יעילה יותר בתרגול עקבי יומיומי, מחויבות שלילדים עם ADHD קשה לפעמים לעמוד בה.

תהליך Tentive מבוסס על ההנחה שתפקודי קשב לא תקינים עומדים בבסיס הפרעת הקשב וחיזוקים חיוני להפנמת מסרים התנהגותיים, לשינוי והוספת הרגלים ולביצוע משימות מורכבות יותר. לכן בתהליך Tentive אנחנו משלבים את האימון הנוירו-קוגניטיבי לחיזוק תפקודי הקשב יחד עם טיפול בכלים התנהגותיים, כלים של mindfulness ועבודה על העלאת המודעות לקשב האישי.